Category Archives: ראש וצוואר

פורסם באתר הבריאות Medico, בתכנית 'בקו הבריאות', בתאריך 25.10.2020

פורסם באתר הבריאות Medico, בתאריך 25.10.2020

המשמעות של היפותירואידיזם בילדים והטיפול בו

היפותירואידיזם בילדים עשוי להיות מולד או נרכש. במידה ומדובר במצב מולד, הרי שההורים יודעים עוד מגיל הינקות על הבעיה, שכן הטיפול מתחיל כמה שיותר מוקדם, לרוב מייד לאחר הלידה. ואולם, אם מדובר במצב נרכש, הרי שיש לזהותו ולאבחנו, ולאחר מכן להתחיל עם טיפול הולם.

האם יש בעיה בבלוטת התריס?

היפותירואידיזם בילדים עשוי להתבטא במספר סימנים, והסכנה המרכזית בו היא פגיעה בהתפתחות מערכת העצבים ובמערכות חשובות נוספות, כמו גם בגדילה הכללית. בעיות אלו נגרמות מכיוון שבלוטת התריס נמצאת למעשה במצב של תת תפקוד ולכן היא מייצרת פחות הורמון המשפיע ישירות על חילוף החומרים ולייצור האנרגיה בגוף. בדרך כלל, מגיעים אל האבחון לאחר שהילד מפגין לאורך זמן מספר תסמינים המעוררים דאגה אצל ההורים, למשל קושי מוטורי והתפתחות איטית ביחס לגיל, קשיים קוגניטיביים המתבטאים בין היתר במישור הלימודי והחברתי, וגם רגישות יתר לקור, עייפות ממושכת, מצב רוח ירוד, עצירות ועוד, אולם, תסמינים אלו אינם מעידים בהכרח על בעיה של בלוטת התריס, שכן המקור להם יכול להיות בבעיות פיזיולוגיות אחרות. לעיתים הילד וההורים משייכים את התסמינים לגורמים אחרים ואינם פונים לייעוץ רפואי. על כל פנים, כאשר עולה החשד לבעיות בתפקוד בלוטת התריס, האבחון כשלעצמו אינו מורכב במיוחד וכולל בדיקת דם לבחינת רמות הורמונים מסוימים בדם.

הטיפול בהיפותירואידיזם בילדים

הטיפול בהיפותירואידיזם בילדים הוא תרופתי בעיקרו. מדובר בתרופה המורכבת למעשה מהורמון התירוקסין, שכאמור אינו מיוצר או מיוצר בחסר על ידי בלוטת התריס. התרופה ניתנת על בסיס יומי. המינון של התרופה ייקבע על ידי הרופא המטפל, בהתאם לגילו ומשקלו של הילד, בהתאם לתוצאות בדיקות הדם התקופתיות והיבטים נוספים. על כל פנים, ישנה חשיבות רבה למעקב רציף ועקבי. יש לציין, כי עם טיפול הולם ניתן בהחלט לשפר ולייצב את התפתחות הילד ולעזור לו לחיות חיים מלאים ובריאים.

עוד ראוי לציין, כי לעיתים יינתנו המלצות תזונתיות מיוחדות להורי הילד, אשר ישולבו ויתוו את התפריט שלו. מטרתן של הנחיות אלו היא להגביר את נוכחותם של מרכיבים מסוימים, כמו יוד או סלניום, במידה שהם מצויים בחסר. מאידך, ישנם מרכיבים העלולים לפגום בספיגה של התרופה בגוף, בדגש על סיבים תזונתיים, וכן אגוזים, סויה, תוספי תזונה מסוימים ועוד. במידת הצורך, הרופא ינחה לגבי צריכה של מזונות ותוספים כאלו במרווח נאות לאחר נטילת התרופה, על מנת למנוע את אפשרות הפגיעה בספיגתה בגוף.

לפרטים נוספים על היפותירואידיזם בילדים פנו אל המרכז הרפואי א.ר.ם בטלפון 072-3942614.

פרופ‘ רמי בן יוסף

בוגר הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה עין כרם, בירושלים.

פרופ' רמי בן יוסף סיים את ההתמחות באונקולוגיה קרינתית וקלינית, במכון שרת, במרכז הרפואי הדסה עין כרם בירושלים ולאחר מכן, התקבל לפוסט-דוקטורט במחלקה לקרינה, באוניברסיטת Stanford, בקליפורניה, ארה"ב, שם התמחה בקרינה ובהיפרתרמיה.

עם חזרתו ארצה, השלים פרופ' רמי בן יוסף השתלמות ארוכה, בהשתלת מח עצם וקרינה כל גופית, במחלקה להשתלת מח עצם, במרכז הרפואי הדסה עין כרם, בירושלים.

מאז ועד היום, עוסק פרופ' בן יוסף בטיפול הרב תחומי בחולה האונקולוגי, כמו גם בחקר הסרטן וביעוץ רפואי-משפטי.

פרופ' רמי בן יוסף משלב בתפקידו כמומחה לאונקולוגיה קרינתית וקלינית ייעוץ וטיפול בדיו רדיואקטיבי, כחלק מפעילות המחלקה לאונקולוגיית ראש-צוואר, וייעוץ אונקולוגי למחלות ממאירות נוספות וביניהן סרטן השד.

פרופ' רמי בן יוסף פרסם מעל ל-100 מאמרים בתחום הקליני והמחקרי ולזכותו נזקפים מספר פטנטים בתחום האונקולוגי-תרופתי (בשיתוף עם חוקרים ממכון וויצמן ואוניברסיטת תל אביב). פרופ' בן יוסף היה מגרעין הקמת חברת הזנק, שנרכשה על ידי חברה אמריקאית והינו ממייסדי ההיפרתרמיה הקלינית בארץ.

פרופ' רמי בן יוסף הינו יועץ בתחום הקרינה למשרד הביטחון (אגף השיקום) ולביטוח לאומי, חבר ועדת שיפוט במשרד המשפטים ומשרד ראש הממשלה ויועץ רפואי לבית הדין לעבודה.

חברות בארגונים מקצועיים:

• האיגודים האונקולוגיים האירופאים והאמריקאים לקרינה ולאונקולוגיה קלינית
• החברה האירופאית להיפרתרמיה
• יו'ר ועדת הביקורת של האיגוד האונקולוגי הישראלי

תחומי עיסוקיו העיקריים כוללים:

• טיפול ומעקב בחולים הסובלים מגידולי ראש צוואר ובלוטת התריס כולל טיפול ביוד רדיואקטיבי
• טיפול ומעקב בחולי סרטן הערמונית, כיס השתן והכליה
• טיפול ומעקב בחולות סרטן השד
• הטיפול הקרינתי לסוגיו השונים
• טיפולי היפרתרמיה
• יעוץ רפואי/משפטי בתביעות רשלנות רפואית ופוליסות ביטוח בתחום האונקולוגי

שפות:

עברית, אנגלית

ליצירת קשר ותיאום תור לייעוץ:

נא לפנות לחוה יודלביץ' במייל: havau@assuta.co.il

באחוז ניכר מהגברים, סחוס המגן או "הגרוגרת" בולט באופן ניכר ונחשב למאפיין המין הגברי. זו תופעה ששכיחה הרבה פחות בנשים. בקרב קהילת הנשים טרנסג'נדריות, נשים שעברו תהליך התאמה מגדרית ושינו מינן מזכר לנקבה, דבר זה מפריע מאוד ונחשב לאות קין ממש ועלול לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים ובביטחון העצמי. הפתרון לבעיה זו עד כה הייתה ניתוח לשיוף הגרוגרת בגישה צווארית דהיינו דרך חתך בצוואר.

מכיוון שניתוח לשיוף גרוגרת הוא ניתוח למטרות אסתטיות, דווקא הצלקת שנותרת אחרי הניתוח מהווה לעיתים פגיעה אסתטית משמעותית לא פחות מהבעיה הראשונית של בליטת הגרוגרת טרם הניתוח. גישה ניתוחית חדשנית ופורצת הדרך שתוארה בישראל ונחשבת לתגלית בכל רחבי העולם, מונעת את הצלקת ומשפרת את איכות חייהם של המטופלים והמטופלות.

מהי גרוגרת?

הגרוגרת (סחוס המגן) היא סחוס שתפקידו העיקרי להגן על מיתרי הקול, מפני פגיעה חיצונית. גרוגרת קיימת הן בגברים והן בנשים, אך לרוב בולטת יותר אצל גברים.

למי מיועד ניתוח לשיוף גרוגרת?

לא פעם, גרוגרת בולטת עלולה להוות בעיה אסתטית המפריעה מאוד לאדם, עד כדי פגיעה בדימוי העצמי ובאיכות החיים. ההפרעה האסתטית אף מהותית יותר, כשמדובר בנשים טרנסג'נדריות (מטופלות שעוברות תהליך של התאמה מגדרית). עבורן, מהווה הגרוגרת "סמל" לגבריות, שאותה הן מבקשות לשנות בתהליך הנישוי.

במקרים אלה, שבהם הגרוגרת הבולטת מפריעה (סובייקטיבית) לאדם, ניתן לשייף את הסחוס, "לשטח" אותו ובכך להסתיר את הבלט וליצור מראה צווארי חלק ויפה.

כיצד מתבצע ניתוח שיוף גרוגרת?

עד לאחרונה, הגישה הניתוחית היחידה שבאמצעותה בוצעו הניתוחים לשיוף גרוגרת הייתה גישה צווארית, במהלכה נעשה חתך חיצוני בצוואר, דרכו הגיע המנתח אל הגרוגרת ושייף אותה.

הגישה הניתוחית הזו אמנם בטוחה ומוצלחת, אך החתך הצווארי כמובן שמותיר צלקת. עפ"י מחקרים שונים, הצלקת הנותרת פוגעת משמעותית באיכות חייהם של המנותחים. כתוצאה מכך, נוצר מצב שבו למעשה מוחלפת בעיה אסתטית אחת בבעיה אסתטית/קוסמטית אחרת.

מהי הגישה הניתוחית החדשה ופורצת הדרך?

פרופ' אבי חפץ, מומחה לכירורגיית ראש-צוואר, מוביל בישראל את הגישה הכירורגית האנדוסקופית לניתוחים לכריתת בלוטת המגן (תירואיד) ובלוטות יותרת המגן (פרתירואיד), ללא חתך חיצוני אלא דרך חתך קטן ברירית השפה התחתונה (החלק הפנימי של השפה). גישה זו תוארה לראשונה בביה"ח Jons Hopkins בארה"ב, בו פרופ' חפץ השתלם בצעירותו. עם חזרתו לארץ והמשך התמקצעותו בגישה האנדוסקופית, פיתח פרופ' חפץ גישה ניתוחית חדשנית לשיוף גרוגרת, המהווה פריצת דרך משמעותית שעוררה הדים בכל רחבי העולם, בדומה ובהתבסס על הניתוחים להסרת בלוטת התירואיד והפרתירואיד, הנעשים בגישה זו.

בנוסף ליתרון שהניתוח נעשה ללא צלקת חיצונית, בגישה זו ההגעה אל הגרוגרת נעשית "מלמעלה לכיוון מטה" (שלא כמו בניתוח בגישה הצווארית) ובכך, לרופא המנתח קיימת גישה נוחה יותר לביצועו של הניתוח, תוך שימור חלל הגרון ומיתרי הקול.  בעת הניתוח, עם הכניסה למרחב הצווארי, מלאכת השיוף עצמה מבוצעת עם משייף ייעודי, שפותח במיוחד לצורך כך.

עם סיום הניתוח, לא נותרת כל צלקת חיצונית ואין כל סממן ו/או פגיעה חיצונית אחרת ובכך מושג שיפור משמעותי באיכות חייהם של המטופלות והמטופלים.

במה כרוך תהליך ההחלמה?

משך הניתוח כשעה – שעה וחצי ולרוב, תהליך ההחלמה מהיר ופשוט יחסית, פרט לכאב קל בלבד. מכיוון שהחתך נעשה ברירית השפה התחתונה, הוא אינו מפריע לשגרת האכילה, שתיה, דיבור וכו' והמטופלים משתחררים לביתם כבר בבוקר שלמחרת.

אור חן,  אשה טראנסג'נדרית, שעברה את הניתוח בהיותה בת 22 מספרת: "הגרוגרת שלי, מאז ומתמיד, הייתה משמעותית ובולטת ואפילו היוותה "כלי משחק" לילדי השכונה, עוד כשהייתי ילד קטן". החלום הגדול של אור חן היה לנתח ולהעלים את הגרוגרת, אך היא פחדה שתישאר לה צלקת משמעותית בצוואר.

היום לאחר הניתוח – אור חן מגשימה חלום!

לקריאת הכתבה ב TIME Magazine 

פורסם בתאריך 27/01/2020, באתר ZapDoctors

מהי אנדוקרינולוגיה?

אנדוקרינולוגיה הינו מקצוע ברפואה העוסק בבלוטות ההורמונליות, בהורמונים המופרשים ממנה, היווצרותם, הרכבם ופעולתם.
הבלוטות האנדוקרינולוגיות ממוקמות בחלקים שונים של הגוף ומפרישות הורמונים המשפיעים על גופנו. אם כמות ההורמונים המופרשת לא תקינה (ניתן לבדיקה ע"י בדיקת דם), ההשפעה על הגוף הינה קריטית ואף יכולה לגרום למוות.

בתחום זה מטפלים במגוון רחב של מחלות:

מחלות בלוטת התריס, כולל פעילות יתר ותת-פעילות של בלוטת התריס, סרטן בלוטת התריס, סוכרת, עודף משקל או השמנת יתר, הפרעות בשומני הדם, יתר לחץ דם, טיפול הורמונלי לצורך שינוי מין בטרנסג'נדרים, מחלות היפופיזה (בלוטת יותרת המוח), מטבוליזם של משק הסידן, הפרעות בוויטמין די, מחלות מטבוליות של העצם (אוסטיאופורוזיס), מחלות בלוטות יותרת הכליה (אדרנלים), כולל סרטן האדרנל, שיעור יתר בנשים, אקנה שמקורו בהפרעות הורמונאליות, חסר הורמונאלי (טסטוסטרון נמוך) בגברים, גידולים שפירים וממאירים במערכת האנדוקרינית וגידולים נוירואנדוקרינים במערכת העיכול, בחלל הבטן ובבית החזה והצוואר.

רקע ואבחנה

גידולי העור הינם גידולים שכיחים באזורינו שטוף השמש. השכיחים שבין גידולי העור הם:
1. קרצינומה של תאי הבסיס – הגידול הסרטני השכיח ביותר
2. קרצינומה של תאי הקשקש – הגידול הסרטני השני בשכיחותו
3. מלנומה – הממאיר והאלים ביותר.

גידול סרטני מסוג מלנומה מופיע על העור אך עלול להופיע באיברים נוספים כמו: גלגל העין, רירית הפה, עור השוקיים (בעיקר אצל נשים) ובעור הגב (בעיקר אצל גברים). לעתים, הגידול מתפשט לאיברים אחרים בגוף באמצעות צינורות הלימפה או זרם הדם. חלק לא מבוטל מהגידולים הממאירים של העור מופיעים באזורי הפנים, קרקפת, והצוואר – אזורים החשופים לשמש.

סוגי הטיפול

בניגוד לשני סוגי הגידולים הראשונים, שניתוח כריתת הגידול מהווה את העיקר בתהליך הריפוי וההחלמה עבור רוב החולים, בתהליך כריתת גידול מסוג מלנומה הריפוי תלוי בעובי הגידול.

• גידולי מלנומה קטנים בעובי של פחות מ – 1 מ"מ דורשים לרוב כריתה מקומית. באזור הפנים, הניתוח המועדף לגידולים ראשוניים וקטנים מתבצע בשיטת Mohs, על מנת להסיר את כל הגידול עם שוליים בריאים וללא צורך בכריתה רחבה.
• גידולי מלנומה בעובי של מעל ל- 4 מ"מ, דורשים כריתה רחבה עם שוליים רחבים של בין 1-2 ס״מ, בהתאם לעומק החדירה.
  כמו כן, גידולי מלנומה ידועים ביכולתם לשלוח גרורות לבלוטות הלימפה הצוואריות. כלומר, ההתפשטות קיימת כבר בזמן האבחנה, אך מוקדי ההתפשטות הינם מיקרוסקופיים ולא ניתנים לאבחנה באמצעי ההדמיה הידועים לנו כיום. לכן, כאשר עומק החדירה של הגידול הוא 1 מ״מ ומעלה, יש צורך לדגום את בלוטות הלימפה המנקזות את הגידול (בלוטת זקיף).

דגימת בלוטת הזקיף

אחת הדרכים לבדוק אם קיימת התפשטות של גרורות היא בדיקה מדגמית של בלוטת הלימפה האזורית המנקזת את אזור המלנומה. בדיקה זו נקראת דגימה או ביופסיה של "בלוטת הזקיף".

כיצד מבתבצעת דגימת בלוטת הזקיף?

זיהוי בלוטת הזקיף שמנקזת את הגידול, מתבצע בעזרת סימון עם חומר רדיו-אקטיבי שמוזרק בקצה הגידול. החומר מתנקז לבלוטות לימפה אזוריות ועל ידי מצלמות מיוחדות והדמיית CT ניתן לזהות בבירור את הבלוטות המנקזות את אזור המלנומה. בשלב הבא בחדר הניתוח, מזהים את הבלוטות על פי הצילומים ומונה גייגר, מסירים אותן ושולחים אותן לבדיקה פתולוגית. יש לציין, כי עצם הוצאת הבלוטות לא אומר שהן בהכרח נגועות בגידול. מטרת הסרתן הינה לבדוק בפתולוגיה האם קיימים בתוכן תאים ממאירים – דבר אשר ישפיע על המשך הטיפול.
דגימת בלוטת זקיף דורשת ניסיון רב ומיומנות מקצועית אשר מגדילים את הסיכוי להסיר את הבלוטות המשקפות נאמנה את הבלוטות המנקזות את הגידול.

חשוב לדעת!
ככלל לגבי כל סוגי מחלות הסרטן – גילוי מוקדם של המחלה בשלב הראשוני – הינו קריטי לתהליך הריפוי וסיכויי ההחלמה.

הכירורגיה המשחזרת מגיעה מעולם הכירורגיה הפלסטית ומטרתה לשחזר מראה ותפקוד של רקמות חסרות או פגועות, כתוצאה מסרטן, מומים מולדים, תאונות וכו׳.

פעמים רבות, לאחר הסרת הגידול או הגוש, נוצר חוסר ברקמה הגורם לקושי בתפקוד ו/או לפגיעה אסטטית וכחלק מתהליך השחזור, נעשה שימוש ברקמות קרובות או מרוחקות לאזור הפגוע, בהתאם להיקף השחזור הנדרש.
במקרים כירורגים מורכבים מאוד, תהליך השחזור כולל העברת רקמות רכות ו/או עצם מאזורים מרוחקים בגוף כדוגמת האמה, ירך, עצם השכם ועוד ועיצובם לכדי השלמת הרקמה החסרה. לקיחת רקמה מאיבר אחר בגוף גורמת לפגיעה תפקודית זניחה, אם בכלל, באזור התורם ומאפשרת עיצוב רקמה מגופו של המטופל עצמו, ללא סכנת דחיית השתל (כיוון שזה מאותו הגוף).
הרקמות המועברות מושתלות במקומם החדש, יחד עם כלי הדם הקטנים המזינים אותם והם מחוברים לכלי דם בצוואר בשיטות מיקרו-כירורגיות, כך שהרקמה נותרת ״חיה ונושמת״, לאורך כל התהליך.

הפלסטיקה המשחזרת בחולי סרטן של הראש והצוואר מתבצעת על ידי מומחים, שעברו הכשרה ייחודית לנושא ואשר מגיעים מתחום הרפואה הפלסטית או מתחום א.א.ג וכירורגית ראש-צוואר.

לדוגמא:

בכריתת לסת תחתונה, מעורבת גם העצם של הלסת התחתונה. לאחר כריתת הגידול, נשאר חוסר של רקמה רכה בפה ושל מקטע עצם. שיקום החוסר מתבצע ע”י לקיחת עצם ורקמה רכה מאזור השוק והשתלתן באזור הכריתה בכדי להשלים את החסר, במטרה ליצור ולשחזר צורה דומה ללסת, כמו זו שהייתה לפני המחלה ולאפשר שיקום שיניים בהמשך הדרך.

כיום, על מנת להגיע לדיוק מרבי, נעשה שימוש בטכניקות של מודלים תלת מימד המאפשרות לעצב את העצם הישרה שנלקחת מהשוק באופן מדויק לזו של הלסת החסרה.
הרקמה שמועברת היא רקמה ״חיה ונושמת״ ויחד איתה מעוברים כלי דם שמחוברים לכלי דם בצוואר, על מנת לספק דם לרקמה הרכה ולעצם ולאפשר המשך פעילות תקינה של האיברים.