Author Archives: aramuser

פורסם בעיתון "הארץ".

מותו של חבר להקת הביסטי בויז הגביר את החשש מסרטן בלוטות הרוק, מחלה שנקשרה גם לשימוש הגובר בטלפונים סלולריים.

לאחרונה נכנס לחדרי חולה רועד מפחד, כמו רבים מהחולים שנכנסים ליחידה לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש צוואר. כשמישש לעצמו גוש בפנים, היה משוכנע שיש לו סרטן בבלוטות הרוק כמו לחבר להקת הביסטי בויז אדם יאוך (Adam Yauch). לאחר בדיקה הרגעתי אותו שהממצא אינו חשוד במיוחד כממאיר ונראה יותר כגוש שפיר השכיח ביותר בבלוטה זו. ניקור אישר בסבירות גבוהה את האבחנה של הגידול השפיר והחולה יעבור ניתוח לכריתת הגידול וישוחרר מן הסתם לביתו למחרת ללא סיבוכים.

מותו של חבר להקת הביסטי בויז במאי השנה מסרטן בלוטות הרוק, והוא בן 47 בלבד, העלה את הנושא לסדר היום ובמקביל את רצון הציבור להבין את המחלה. בלוטות הרוק מחולקות לגדולות וקטנות. הגדולות הן בלוטת הפרוטיד (בת האוזן) המצויה קדמית ומתחת לאוזן, הבלוטה התת-לסתית שמצויה מתחת ללסת והבלוטה התת-לשונית המצויה ברצפת הפה. בנוסף יש מאות בלוטות קטנטנות הפזורות בכל מערכת הנשימה והבליעה העליונות. תפקידן של בלוטות אלו הוא להפריש רוק שחיוני לתהליך הלעיסה התקין. חסר ברוק עלול לגרום להפרעה בלעיסה, וגם בחוש הטעם, ולהוביל להתפתחות עששת. מחלות בלוטות הרוק מגוונות וכוללות זיהומים, אבנים, מחלות חיסוניות וגידולים שפירים וממאירים.

גידולי בלוטות הרוק שכיחים יותר בבלוטת הפרוטיד ובה רובם המוחלט (כ-80-90 אחוז) שפירים. בבלוטה התת-לסתית כ-50 אחוז מהגידולים ממאירים ובבלוטות התת-לשוניות והקטנות רוב הגידולים ממאירים, אך לשמחתנו הם נדירים ביותר.

לפני שלוש שנים דווח מחקר ישראלי, שהדגים עלייה משמעותית בשכיחות סרטן הפרוטיד בשנים האחרונות והועלתה השערה ששימוש בטלפונים סלולריים אחראי לעלייה המדאיגה, אם כי השפעת הקרינה הסלולרית על התפתחות סרטן נמצאת במחלוקת בקרב מומחים. נכון להיום אין עדות ברורה לכך ששימוש בטלפון סלולרי מגביר את הסיכוי לסרטן בלוטת הפרוטיד. גורמי סיכון אחרים להתפתחות סרטן זה הם קרינה מסיבות שונות, כגון קרינה שספגו עולים שעלו לארץ בשנות החמישים כטיפול לגזזת או קרינה שלה נחשפו אזרחי אוקראינה באסון צ'רנוביל.

אבחנת גידול בבלוטות הרוק נעשית בדרך כלל במישוש הגוש. לרוב יופנה החולה לניקור הגוש במחט עדינה לצורך ביופסיה, תחת הכוונת אולטרה-סאונד צווארי. דיוק בדיקה זו באבחנת גידולים ממאירים בבלוטות גבוה ועומד על כ-80-90 אחוז. במעט מקרים מומלצת הדמיה נוספת טרום-ניתוחית, ואז נבצע CT או MRI להגדרה טובה יותר של גבולות הגידול ומידת התפשטותו. האינדיקציה לכריתת גידולי הבלוטות איננה נובעת מממצא בבדיקות ההדמיה, אלא מעצם קיומו של הגידול ומהאפשרות שלו להיות ממאיר כבר באבחנה או להפוך לכזה עם השנים.

הניתוח יכול להתבצע בחתכים קטנים יותר ולשמור על תוצאה אסתטית טובה עוד יותר. יש לציין שגם גידולי הפרוטיד השפירים נוטים לעתים להישנות בשדה הניתוחי ולעתים להפוך לממאירים לאחר שנים. לכן מקובל להמליץ על כריתת הגידול בבלוטות הרוק בשלמותו. המהלך לאחר ניתוח לרוב קצר ואם הניתוח מתבצע כהלכה והגידול נכרת בשלמותו – סיכויי הישנות הגידול נמוכים ביותר. במקרים של גידולים סרטניים אגרסיביים, מקובל לאחר הניתוח לטפל בחולה בהקרנות כדי להקטין עוד יותר את סיכויי ההישנות, ולשמור על אזורים הסמוכים לבלוטות בשיטות חדשניות של קרינה המקובלות כיום.

פורסם באתר "Ynet"

כשילד אינו מגיב לרעשים חזקים או מפגין עיכוב בהתפתחות השפה, הדבר עלול להעיד על ליקוי שמיעה. אך יש גם סימנים פחות מוכרים, כמו דלקת קרום המוח או סיבוכים בלידה.
רופאה מומחית מסבירה מה הם סימני האזהרה שכדאי להכיר.

אחד עד שלושה מכל אלף תינוקות נולדים עם ליקוי שמיעה משמעותי שיפריע להתפתחות השפה או ימנע אותה לחלוטין. במהלך שנות הילדות מתווספים לכך ליקויי שמיעה נרכשים בדרגות חומרה שונות. כל תינוק שנולד היום בישראל עובר הערכה שמיעתית במחלקת יילודים מיד לאחר הלידה, על ידי קלינאיות תקשורת ממחלקת אף אוזן וגרון. כל תינוק שקיים אצלו חשד לליקוי שמיעה מופנה להמשך בירור יסודי. גם אם התינוק השתחרר מבית החולים ועבר את בדיקת השמיעה הראשונית בהצלחה, הוא עלול לפתח בהמשך הדרך ליקוי שמיעה, לעתים קשה יותר. ליקוי שמיעה עלול להפריע להתפתחות התקינה של הילד, לכן חשוב לשים לב לסימנים מחשידים ולאבחן זאת בזמן, כדי להתאים לילד את הטיפול הנכון ולמנוע פערים התפתחותיים.

כיצד פועל מנגנון השמיעה?

ליקוי שמיעה מוגדר כמצב שבו סף השמיעה אינו תקין ולא ניתן לשמוע צלילים שאותם אמור לשמוע אדם בעל שמיעה תקינה. כדי להבין את סוגי ליקויי השמיעה השונים, חשוב קודם להבין כיצד עובד מנגנון השמיעה:
הצליל מגיע אל האוזן החיצונית המורכבת מאפרכסת ותעלת השמע החיצונית. תוך הגברה מזערית, גל הקול עובר אל עור התוף ומניע אותו, את עצמות השמע המחוברות אליו ואת שבלול האוזן הפנימית המחובר אל העצם האחרונה בשרשרת (ארכובה או STAPES באנגלית).

המבנה המיוחד הנמצא בשבלול, כמעין מכל המכיל נוזל הדומה למים, מתמיר את האותות המכניים של הקול לאותות חשמליים. האותות החשמליים, שהם תרגום של האות הקולי, מועברים דרך עצב השמיעה למרכז השמיעה של המוח.

בעת מעבר גל הקול מהאוויר, שבו הוא נע בקלות, לסביבה הנוזלית של השבלול שבה קשה לו יותר לנוע, חלק ניכר מהאנרגיה שלו הולך לאיבוד. כדי לשמר את עוצמתו בטרם יגיע אל השבלול הוא מוגבר משמעותית וכך הפסד האנרגיה הצפוי הופך זניח. התנאים ההכרחיים להגברה באוזן התיכונה הם קיום שרשרת עצמות שמע שלמה וניידת, עור תוף שלם ואוזן תיכונה מאווררת – כלומר מלאה בגז ולא בנוזל.

ליקוי במבנה או בתפקוד האוזן החיצונית, האוזן התיכונה, האוזן הפנימית, עצב השמיעה או מרכז השמיעה במוח יגרום לליקוי שמיעה – וחומרת הפגם או הפגמים עומדים ביחס ישיר לחומרת ליקוי השמיעה.

שימו לב לסימני האזהרה

גורמי סיכון לפיתוח ליקוי שמיעה כוללים:

* ליקוי שמיעה משפחתי

* ילד שנולד להורים שהם קרובי משפחה

* חשד של ההורים או גורם מטפל שהתינוק או הילד אינו מגיב לצלילים כפי שהיה מצופה להגיב

* בעיות מורכבות סביב הלידה וכאלו שהובילו לשהייה במחלקה לטיפול נמרץ יילודים

* חבלות ראש משמעותיות

* פגמים מולדים

* מתן אנטיביוטיקה הידועה כפוגעת בשמיעה

* אירוע של דלקת קרום המוח חיידקית

* הפרעה או איטיות בהתפתחות שפה

* מחלות אוזניים, כולל דלקת אוזן נסיובית (נוזלים באוזניים)

תינוק שאינו מגיב לרעשים חזקים, ילד שלא מגיב כשקוראים לו וילד שמתקשה להתבטא מילולית – כל אלו אמורים להדליק נורית אזהרה.
אם ההורים או כל גורם אחר המטפל בילד חושד שקיים ליקוי שמיעה אצל התינוק או הילד, יש לקחת אותו לרופא אף אוזן גרון לבדיקה מקיפה ולקבל ממנו הפניה לקלינאית תקשורת לצורך הערכה שמיעתית ומעקב.

סוג הבדיקות שיש לבצע נקבע על ידי קלינאית התקשורת ומשתנה לפי גיל הילד. בדיקות ההערכה השמיעתית חייבות לכלול בדיקת שמיעה התנהגותית (קרויה גם "אודיומטריה") או בדיקת ברה (ABR או BERA), התלויה בגיל הילד, במידת התפתחותו וביכולתו לספק תגובות מהימנות.
במקרים של ירידה קלה עד בינונית בשמיעה חשוב להתאים מכשירי שמיעה בהקדם האפשרי כדי למנוע עיכוב בהתפתחות. במקרים של ירידה חמורה יותר בשמיעה ניתן לבצע השתלה של שתל קוכליארי שיאפשר לו לשמוע כמעט כמו ילד רגיל.

חשוב להבין שליקוי שמיעה שאינו מטופל מפריע או אף מונע התפתחות שפה ודיבור, לכן יש לטפל בבעיה מיד וללא עיכוב, בפרט כשמדובר בתינוקות קטנים בחודשים הראשונים לחייהם.

פורסם בתכנית "חיים בריא"- ערוץ 10.

פורסם באתר "Doctors".

פצע או גוש בפה לאורך זמן הם תסמינים אפשריים לסרטן בחלל הפה. כך תוכלו למנוע או לצמצם התחלואה.

פצע או גוש שנמצאים לאורך זמן בחלל הפה, במיוחד אם הם מופיעים אצל מעשנים וחובבי משקאות חריפים, יכולים להעיד על קיומו של גידול סרטני. חולי תסמונת פלאמר-וינסון ובעלי שיניים תותבות לא מתאימות גם הם מצויים בסיכון גבוה יותר. הגילוי המוקדם חשוב כדי לסייע בהצלחת הטיפול, ולכן חשוב להפנות את תשומת ליבו של רופא אף אוזן גרון בכל מקרה של חשש.

הסרטן השכיח ביותר בחלל הפה הוא האפיתל הקשקשי. הגורמים החושפים העיקריים הם עישון סיגריות או מקטרת, לעיסת טבק ושתיית אלכוהול. בניגוד לאמונה הרווחת בציבור, שתיית משקאות חריפים אינה מחטאת את הפה. נהפוך הוא – האלכוהול מכיל חומרים מסרטנים וכך גם עשן הסיגריות. כאשר החומרים המסרטנים השונים (מעישון ושתייה) באים בשילוב, הם מזיקים הרבה יותר מאשר בנפרד, ולכן אדם הנוהג לצרוך טבק וגם נוהג לשתות אלכוהול, חשוף פי כמה וכמה לסרטן בחלל הפה.

זיהוי הגידול

הסימנים העיקריים העלולים להעיד על הופעת סרטן הפה הם כיב או גוש בחלל הפה שלעיתים מלווים בכאב. אותו גוש או פצע יכולים לגרום לתסמונות נקודתיות. אם הסרטן פוגע לדוגמה בבסיס הלשון, ייגרם קושי ניכר בבליעה. אם הוא פוגע בחניכיים, תיגרם אי יציבות של השיניים. כמו כן, יש מצבים בהם יופיע נגע בצבע לבן או אדום בריריות הפה כעדות להתפתחות סרטן. באופן כללי, אם הנגעים לא חולפים בתוך שבועיים-שלושה, מומלץ להגיע לבדיקה אצל רופא אף, אוזן גרון. אם לא מגלים בשלב מוקדם מוקדם את הגידול, הוא נוטה להתפשט לבלוטות הלימפה הצוואריות. בלוטות מוגדלות במשך תקופה ממושכת עלולות להוות סימן נוסף למחלה. אנשים מגיעים אל בית חולים בכל שלבי המחלה: בדרך כלל אנשים בעלי מודעות גבוהה לאבחון הסרטן מגיעים בשלב מוקדם יותר. ככל שהזמן חולף, קל יותר לזהות את הגידול אך הסיכון גובר. הגידול מתחיל בגודל של פחות מסנטימטר ויכול להגיע אפילו לגדלים מרשימים.

הטיפול בסרטן בחלל הפה נחלק לשניים: ניתוח להסרת הגידול (זהו בדרך-כלל הטיפול הראשוני) והקרנות (בדרך-כלל כטיפול משלים). משך השיקום של החולה נע ממספר שבועות עד מספר חודשים. בדרך כלל הטיפול הוא כירורגי, כריתה חלקית או מלאה של הלשון, האיבר בו מתגלים רוב הגידולים הסרטניים בחלל הפה. במידה והכריתה לא הייתה מלאה והגיעה עד למחצית הלשון, החולה חוזר לתפקוד מלא לאחר הניתוח. היום קיימת האפשרות לבצע שחזור הלשון, על ידי לקיחתה של רקמה מהאמה וחיבורה לאזור שנכרת (מתלה חופשי). זו אפשרות שהתפתחה ב-15 השנים האחרונות. טיפול נוסף הוא, כאמור, הקרנות אל התאים הסרטניים, טיפול הניתן לחולים בשלב מתקדם של המחלה. כמה מתופעות הלוואי של ההקרנות הן יובש בפה ועששת שיניים מוגברת. טיפולי שיניים מסובכים לאחר טיפול קרינתי עלולים לגרום לזיהום עד הרס עצם הלסת.

השפעת אורח החיים

כמו במחלות סרטן באיברים אחרים, גם במקרה זה יש לגילוי המוקדם השפעה ניכרת על סיכויי ההחלמה. ככל ששלב המחלה מתקדם יותר, סיכויי ההחלמה יורדים. בשלב הראשון, הסיכוי להירפא הוא מעל ל-80%-90% והוא יורד מתחת ל-50% בשלב מתקדם של המחלה. ישנם חולים שהחלימו וממשיכים באורח החיים שגרם להם לחלות מלכתחילה. אלו עלולים לפתח סרטן שני במקום אחר. כ-10%-20% מהחולים מפתחים גידול שניוני נוסף, והסיכוי גבוה יותר בחולים שממשיכים לעשן.

ההבדל העיקרי בין טיפול בסרטן הפה לטיפול בגידול סרטני באיברים אחרים הוא בהשלכות אפשריות על המראה החיצוני של החולה. בניגוד לאיברים פנימיים, בסרטן הפה ההתערבות הכירורגית היא גלויה לעין. אם מנתחים את הלסת, זה משהו שקשה לכסות. לעתים הניתוח גורם לעיוות בפנים ואז חשוב להכין את החולה לשינוי במראה החיצוני שלו. מנקודת המבט של הרופא המנתח, בצוואר ובראש עוברים מבנים וחשובים המובילים דם למוח, המבנה האנטומי מורכב ולכן הכירורגיה קשה יותר.

הקשיים לאחר הטיפול

מי מאיתנו לא סבל פעם מפצעון בלשון? באופן דומה, חולים בסרטן הפה סובלים מפצע או גוש בחלל הפה ולכן נגרמים להם קשיים וכאבים בלעיסה. כמו כן, לאחר הטיפול האונקולוגי, ייתכן שהחולה יסבול מבעיה תפקודית כגון קשיים בלעיסה, קושי בדיבור או בעיבוד המזון בפה, וכדי להתגבר על הקשיים, הוא יזדקק להדרכה כיצד ליצור התנהגות שתפצה על הבעיות. הרופאים מצידם לא תמיד מאתרים כי יש צורך בסיוע שיקומי. קלינאי התקשורת עוזרים להתגבר על התוצאות של הטיפול בפה ובגרון. לדוגמא, בקרב חולים המתלוננים על בעיות בליעה ויובש בפה, יש אפשרות לבצע התאמות של מרקמי מזון וצורות הכנה של המזון כדי להקל על הבליעה. ייתכן כי בתקופה הראשונה לאחר הניתוח יתעורר צורך בהזנה חלופי, אולם, בדרך כלל מדובר בתקופה קצרה בלבד. כמו כן, לאחר ניתוח של הסרת חלק מהלשון, החולים לא מסוגלים ללעוס, זאת מפני שפעולת הלעיסה קשורה גם בגמישות הלשון ולא רק בפעולת השיניים. רפלקס הבליעה לא נפגע, אולם קשה להפעיל אותו עקב הפגיעה בלשון, לשם כך קיימות טכניקות הדרכה במטרה לסייע לחולה לחזור ולהפעיל את רפלקס הבליעה.

קושי בתקשורת המילולית ויצירת מילים צפוי אחר כריתות לשון ובמיוחד אחר כריתות נרחבות, אך בדרך-כלל, אפילו במקרים קיצוניים של כריתת לשון מלאה, ניתן לשקם את הדיבור באופן חלקי או כמעט מלא.

תופעה נוספת העלולה להתרחש בעקבות טיפול בסרטן הפה קשורה בחשש להתרבות פטרייה (קנדידה) בפה. הקנדידה נמצאת גם אצל אנשים בריאים, אולם בקרב חולי סרטן הפה, לעתים בגלל הטיפול הקרינתי והירידה בתנגודת הגוף, היא עלולה להתרבות באופן מופרז וליצור תחושה של יובש ופגיעה בחוש הטעם. יש להיות מודע לתופעה ותוצאותיה כדי לאבחנה ולטפל בה בקלות יחסית.