The unit performs Ultrasound-Guided diagnosis, and specializes in the diagnosis and monitoring of tumors in the neck area (such as thyroid), but also in other areas (stomach, groin, etc.). Ultrasound-guided biopsies are also performed, with an emphasis on maximum diagnostic accuracy including a present cytologist. The information obtained is a significant contribution to the treatment planning (surgical or other) and follow up while in close collaboration with the A.R.M center doctors and the referring doctors from the community.
בוגרת הפקולטה לרפואה מאוניברסיטת תל אביב, בשנת 1991. סיימה את התמחותה בחטיבת הדימות באיכילוב, המרכז הרפואי ת”א ובשנת 1997, התקבלה להתמחות-על במרכז הרפואי The Mount Sinai Hospital, בניו יורק, ארה”ב בתחום דימות הגוף (Body (Imaging.
כמו כן, ד”ר ענת בלנק הינה בעלת תואר שני MHA בניהול מערכות בריאות, מאוניברסיטת תל אביב.
ד”ר בלנק, התמחתה באיטליה, בביצוע אבלציות וסקלרותרפיה לגושים בצוואר (בעיקר גושים שפירים בתירואיד).
כיום, ד”ר ענת בלנק היא מנהלת יחידת ה MRI באיכילוב, המרכז הרפואי ת”א, מומחית בדימות גוף (Body Imaging) עם ניסיון עשיר בפעולות פולשניות, בהכוונת אולטרה-סאונד ו-CT.
• איגוד הרדיולוגים בישראל – ISRA
• חברה בוועד המנהל באגודה הישראלית לאולטרסאונד ברפואה
• איגוד הרדיולוגים בצפון אמריקה – RSNA
• US דופלר של צוואר – עם דגש על בלוטת המגן ומקרים אונקולוגים לפני ניתוח ומעקבים לאחר ניתוח וטיפולים.
• US בטן ואגן – הדגמה של כבד, כיס מרה, דרכי מרה, דרכי שתן וכליות – כולל דופלר.
• ביופסיות מחט דקה (FNA) של התירואיד
• ביופסיית מחט דקה (FNA) ועבה (FNB) מקשרי לימפה בצוואר, בבתי השחי במפשעות.
• ביופסיית מחט דקה (FNA) ועבה (FNB) מגושים בכבד, בכליות
• ביופסיית מחט דקה (FNA) ועבה (FNB) מגושים בחלל הבטן והאגן כולל אומנטום
• ביופסיית מחט עבה (FNB) מגושי רקמה רכה ברקמות רכות בגפיים או דופן בית חזה או דופן הבטן.
• ניקור אבחנתי או טיפולי של מיימת בבטן ובאגן.
• הקטנת גושים בתירואיד/צוואר על ידי אבלציה או סקלרותרפיה
עברית, אנגלית
ליצירת קשר ותיאום תור לייעוץ:
נא לפנות לאופירה שמיר במייל: ofiras@assuta.co.il
בוגר הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ירושלים. עבר סטאז’ במרכז הרפואי שיבא -תל השומר ואת התמחותו, עבר ברדיולוגיה אבחנתית במכון הדימות, באיכילוב, המרכז הרפואי ת”א.
בין השנים 2007-2008, עבר ד”ר שמוליק מאירסדורף התמחות-על בהדמיה של הבטן והדמיה פולשנית של הבטן, במרכז הרפואי
St. Paul’s בוונקובר, קנדה. לאחר מכן, שימש שם כרופא מומחה במחלקת הרנטגן.
לאחרונה, סיים ד”ר מאירסדורף את תפקידו כמנהל שירות סונוגרפיה פולשנית, במכון הדימות באיכילוב, המרכז הרפואי ת”א
וממשיך לפעול בהתנדבות במכון, במקביל לעבודתו במרכז הרפואי א.ר.ם.
• חבר הועד וגזבר החברה הישראלית לאולטרסאונד ברפואה
• האיגוד הישראלי לרדיולוגיה
• חבר ב- Radiological Society of North America
• US דופלר של צוואר – עם דגש על בלוטת המגן ומקרים אונקולוגים לפני ניתוח ומעקבים לאחר ניתוח וטיפולים.
• US בטן ואגן- הדגמה של כבד, כיס מרה, דרכי מרה, דרכי שתן וכליות – כולל דופלר.
• US מכוון לדופן הבטן ולמפשעות בשאלה של בקע וגושים.
• US אשכים- כולל דופלר
• ביופסיות מחט דקה (FNA) של התירואיד
• ביופסיית מחט דקה (FNA) ועבה (Core biopsy) מקשרי לימפה בצוואר, בבתי השחי במפשעות.
• ביופסיית מחט דקה (FNA) ועבה (Core biopsy) מגושים בכבד, בכליות
• ביופסיית מחט דקה (FNA) ועבה (Core biopsy) מגושים בחלל הבטן והאגן כולל אומנטום.
• ביופסיית מחט עבה (Core biopsy) מגושי רקמה רכה ברקמות רכות בגפיים, בדופן בית חזה או בדופן הבטן.
• ניקור אבחנתי או טיפולי של מיימת בבטן ובאגן.
• הקטנת גושים בתירואיד/ צוואר על ידי אבלציה או סקלרותרפיה
• ביצוע אולטרסאונד עם חומרי ניגוד CEUS
עברית, אנגלית
ליצירת קשר ותיאום תור לייעוץ:
נא לפנות לאופירה שמיר במייל: ofiras@assuta.co.il
בדיקת אולטרסאונד הינה בדיקה הנעשית בעזרת גלי קול בעלי תדר גבוה. מדובר בבדיקה זמינה ויעילה אשר אינה כרוכה בקרינת רנטגן. בדיקה זו, הינה הבדיקה הטובה ביותר לאבחון והערכת קשריות בבלוטות הצוואר, באמצעותה ניתן להעריך על פי המראה האם הקשריות חשודות או לא כממאירות.
מהן סיבות ההפניה לבדיקה זו?
כאבים ו/או מישוש של גוש.
מיהו גורם המפנה לבדיקה?
כל רופא יכול להפנות לבדיקה זו, לרוב רופא משפחה, אנדוקרינולוג ו/או רופאי אף אוזן וגרון.
קיימים סיכונים בבדיקה?
אין סיכונים בבדיקה זו.
איך הבדיקה מתבצעת בפועל?
המטופל שוכב על הגב, מורחים ג’ל על המתמר (חיישן) ובאמצעותו סורקים כל אזור הצוואר.
מהו משך הבדיקה?
הבדיקה עצמה אורכת כ-20 דקות, לאחר מכן יחד עם המטופל אנו משוחחים על ממצאי הבדיקה, המטופל מקבל דיסק ותשובה במכתב.
לאחר ביצוע הבדיקה, מהו המשך הטיפול?
על המטופל לחזור לרופא המטפל עם תוצאות הבדיקה ויחד יחליטו על המשך הטיפול בהתאם לממצאים.
קבלת דיסק עם בדיקת ההדמיה
בתום הבדיקה, יינתן דיסק עם בדיקת ההדמיה.
** הנפקת דיסק נוסף עם העתק בדיקת ההדמיה – הינה בעלות נוספת, בגין טיפול והפקה חוזרת.
בלוטת התירואיד הידועה גם בשמותיה העבריים בלוטת המגן או בלוטת התריס היא בלוטה אנדוקרינית המפרישה הורמונים המשפיעים על קצב חילוף החומרים בגוף.
קשר או מוקד בבלוטת התירואיד שכיחים מאוד (עד כ-70% מהאוכלסיה הבוגרת) רק כ- 3-7 אחוז מתוכם מתגלים במישוש מרביתם מתגלים באקראי. למרבה המזל מרבית הקשרים שפירים ורק 5-7 אחוז הנגעים הם ממאירים (סרטניים).
בדיקת האולטרסאונד היא בדיקת הבחירה כיום לאיתור המוקדים אך הבדיקה אינה מסוגלת להבחין בודאות בין נגע שפיר או ממאיר. עם זאת, במחקרים רבים שבוצעו נמצאו מאפיינים מסויימים במוקדים שנוכחתם בנגע מעלה את החשד או את הסבירות להיות הנגע ממאיר.
האבחנה הסופית מתבצעת ע”י ניקור של הנגע במחט עדינה ואבחון ציטולוגית במיקרוסקופ. לעיתים ניתנת רק לאחר ניתוח בו המוקד נכרת בשלמותו עם חלק או כל בלוטת המגן.
מהו הניקור של בלוטת התירואיד וכיצד הוא מתבצע?
הבדיקה מתבצעת לרב בשכיבה על הגב כשהראש מוטה אחורה.
הניקור מתבצע ע”י החדרה של מחט עדינה דקיקה (בתרגום חופשי מאנגלית FNA- Fine Needle Aspiration) . קוטר המחט זהה לרוב לזו המשמשת לבדיקת דם רגילה. החדרת המחט נעשית דרך עור הצואר לעומק של כ-3 ס”מ מקסימום. המחט מוחדרת תוך כדי ביצוע אולטרהסאונד כך שמוודאים שהמחט בדיוק במקום הנכון. לאחר מכן נשאבת דגימה עם מזרק. משך הזמן שהמחט “בתוך הצואר” כ-10-15 שניות.
התשובה הציטולוגית אינה ניתנת במקום. לעיתים ניתן לתת תשובה ראשונית אך היא אינה בודאות התשובה הסופית. התשובה הסופית מגיעה לרוב לאחר כשבוע. אנחנו יוצרים קשר טלפוני לדווח על הממצאים וכיצד יש לפעול הלאה, במקביל אנו דואגים לשלוח את התשובה במייל או בפקס.
מה הסיכונים הכרוכים בפעולה?
בכל החדרה של מחט לגוף קיימת סכנה של זיהום או דימום. הניקור נעשה לאחר חיטוי באופן סטרילי עם אלכוהול (אם קיימת רגישות – נא להודיע) וכך הסיכון לזיהום מזערי. הסיכון לדימום משמעותי בעקבות הניקור נמוך מאוד. בצוואר יש כמובן כלי דם כולל בתוך בלוטת המגן עצמה. כאשר הניקור נעשה תחת הכוונה סונוגרפית (US) הרופא יכול לראות בזמן אמת את כלי הדם ולהיזהר שלא לעבור דרכם ובכך להמנע מדימום.
עדיין לעיתים עלול להופיע שטף דם קטן בסמוך או בתוך הבלוטה כתוצאה מפגיעה בכלי דם קטנים כפי שקורה גם בלקיחת דם מהמרפק. רק לעיתים נדירות מאוד יש לכך משמעות קלינית. לרוב שטף הדם יספג מאליו. הנבדק עשוי לחוש תחושת נפיחות בצוואר או כאב אך מדובר בכאב קל שניתן להקל עליו באמצעים פשוטים כמו קירור מקומי ותרופות פשוטות כמו אקמול או אופטלגין .
בכדי להוריד את הסיכון לדימום, הרופא יבקש מהטופל שלא לדבר או לבלוע רוק בזמן הניקור כדי למנוע תזוזות של בלוטת התירואיד כשהמחט בתוכה.
האם צריך לבצע בדיקות דם מיוחדות לפני הניקור והאם צריך להפסיק שימוש במדללי דם (כגון אספירין, קומדין וכדומה)?
כיון שכאמור הסיכון לדימום נמוך אין צורך לבצע בדיקות תפקודי קרישה לפני בצוע ניקור. אולם, כיון שהבדיקה מתוכננת מראש ואינה מבוצעת בדחיפות מיידית מומלץ להפסיק שימוש בתרופות לדילול הדם מספר ימים לפני הפעולה. עם זאת בנבדקים המקבלים תרופות אלו לצורך טיפולי ולא למניעה, ניתן לבצע את הניקור גם תחת השימוש בתרופות אלו. בשל כך כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה לפני ביצוע הפעולה לגבי הפסקת טיפול בתרופות אלו.
האם הבדיקה כואבת? האם מבוצעת בהרדמה מקומית?
בדרך כלל הניקור נסבל מאוד, כמו בדיקת דם רגילה (לא נעים אבל לא נורא…) ומרבית הנבדקים מדרגים את הכאב הכרוך בפעולה כדרגת כאב 2-3 מתוך 10.
כאמור, העובי והעומק של המחט זהים למצב של לקיחת דם ולכן לרב אין צורך בהרדמה מקומית. מה גם שזריקת ההרדמה עצמה כואבת למספר שניות בשל הדקירה ובשל חומר האלחוש שהוא עצמו צורב למספר שניות. כך שניקור ללא הרדמה מתבצע לרב בדקירה אחת ואורך פחות זמן מאשר דיקור עם הרדמה שאורך יותר זמן ומצריך שתי דקירות (הרדמה + ניקור).
לנבדקים שיש להם “פוביה” ממחטים או שנמצאים בדרגת חרדה גבוהה מאוד מהניקור אנו ממליצים לקחת טיפול מוריד חרדה – טיפות רסקיו או תרופת מרשם כגון קסנקס או וליום (באישור רופא מטפל) וכן טיפול משכך כאבים (אקמול , אופטלגין או תרופה אחרת שהנבדק נוהג לקחת כנגד כאבים) כחצי שעה לפני הבדיקה. כמו כן ניתן למרוח משחת אמלה EMLA על איזור הדקירה כחצי שעה לפני הניקור.
כמה פעמים צריך “לדקור” את הבלוטה?
כמות הניקורים נעה בין 1 ל-4. הניקור הראשון הינו לרב האבחנתי ביותר וב-90% מהמקרים אין צורך בניקור נוסף. הגורם המשפיע ביותר על מספר הניקורים הוא נוכחות ציטולוג בזמן הניקור. הציטולוג מקבל את החומר מהרופא ומסתכל תחת מיקרוסקופ על כמות ואיכות החומר שנדגם. לא ניתן בעין בלתי מזויינת להעריך את החומר התקבל בניקור ולכן במרכזים בהם אין ציטולוג נוכח הרופא יטול יותר מדגימה אחת מהנגע. במידה ויש ציטולוג נוכח מבוצע לרוב ניקור בודד או שניים ורק במידה וכמות החומר אינה מספקת יבוצעו ניקורים נוספים.
האם חלות הגבלות לאחר הניקור?
לאחר הניקור רצוי לשהות במקום כ-10-15 דקות על מנת לוודא שאין סחרחורת ולא מופיעה נפיחות מיידית.
ניתן לחזור לפעילות מלאה. אין צורך בחבישה של הצוואר ואין הגבלה על אוכל, שתיה או תרופות. באם מפסיקים מדללי דם לפני הפעולה – ניתן להתחיל לקחת שוב יום לאחר הבדיקה.
מומלץ להמנע מפעילות גופנית מאומצת כגון הרמת משקלות או ספינינג למשך 24 שעות. פעילות מתונה כגון יוגה או הליכה – אפשרית.
במידה ומופיע כאב מקומי ניתן להקל עליו בתרופות פשוטות נגד כאבים כגון אקמול או אופטלגין או ע”י קירור מקומי (קומפרס עם קרח) אך לרוב אין צורך בכך.
באם מופיעה נפיחות ניכרת או אודם מקומי או כאבים חזקים או חום מומלץ לדווח לנו ולפנות לרופא המשפחה לקבלת אנטיביוטיקה (נדיר מאוד!)
אם התקבלה תשובה לא אבחנתית. האם יש לבצע את הבדיקה שוב? מדוע?
הדיווח הפתולוגי לרוב מסווג את הנגעים כשפירים או ממאירים. בחלק מהמקרים עשויה להתקבל תשובה של דגימה לא אבחנתית. זה עלול לקרות לדוגמא כשאין ציטולוג נוכח, בחלק מהמקרים הסיבה היא שהמוקד עצמו עשיר מאוד בכלי דם או עני בתאים ומכיל נוזל בלבד כגון ציסטה.
חשוב לציין שכאשר מתקבלת תשובה לא אבחנתית לרוב אין סיבה לדאגה כיון שהסיכון לממאירות במקרה זה היא נמוכה מאוד כ- 1-4 אחוז.
קיימים מקרים אחרים בהם כן התקבל חומר מספיק בניקור אך הפתולוג לא יכול להגיע למסקנה אם הנגע שפיר או ממאיר. במקרה כזה, התשובה לא תהיה ” חומר דל אבחנה” אלא תשובה שמדובר בדגימה שאינה ניתנת לאפיון ודאי. גם במקרה זה הסיכוי לממאירות הוא נמוך אך הוא עשוי להגיע ל- 15 אחוז ולכן ההמלצה במקרה זה היא לחזור על הניקור לאחר 3 חודשים.
בבדיקות אבחון ומעקב, המטופל מופנה לבדיקה שגרתית בדרך כלל כל 6-12 חודשים, ע”י הרופא המטפל או רופא המומחה לביצוע בדיקת US או ניקור (FNA) לצורך מעקב אחרי ניתוח או לפני קבלת ההחלטה לביצוע הניתוח.
בדיקת אולטרסאונד הינה בדיקה לא פולשנית הנעשית בעזרת גלי קול בעלי תדר גבוה. מדובר בבדיקה זמינה ויעילה אשר אינה כרוכה בקרינת רנטגן.
מהן סיבות ההפניה לבדיקה זו?
מטופל מופנה לבדיקה זו מכמה סיבות, בין היתר: תחושת כאב, גוש שהורגש באזור, חדש לבקע או תוצאות בדיקות דם שאינן תקינות.
מיהו גורם המפנה לבדיקה?
כל רופא יכול להפנות לבדיקה זו, לרוב רופאי משפחה, כירורג, אורולוג, גסטרואנטרולוג.
קיימים סיכונים בבדיקה?
אין סיכונים בבדיקה זו.
האם יש צורך בהכנה מוקדמת?
צום 4 שעות לפני הבדיקה ובמידה ונעשו בדיקות קודמות, CT, MRI, להגיע איתן לבדיקה.
איך הבדיקה מתבצעת בפועל?
המטופל שוכב על הגב, מורחים ג’ל על המתמר (חיישן) ובאמצעותו סורקים כל אזור הבטן או האזור הרלוונטי.
מהו משך הבדיקה?
הבדיקה עצמה אורכת כ-20 דקות, לאחר מכן יחד עם המטופל אנו משוחחים על ממצאי הבדיקה, המטופל מקבל דיסק ותשובה במכתב.
לאחר ביצוע הבדיקה, מהו המשך הטיפול?
על המטופל לחזור לרופא המטפל עם תוצאות הבדיקה ויחד יחליטו על המשך הטיפול בהתאם לממצאים.
Recent Comments