Category Archives: א.ר.ם H.EAR מכון שמיעה ושיווי משקל


בדיקת OAE (Oto acoustic Emissions)

בדיקת הדים קוכליאריים הינה בדיקה רגישה ביותר שמטרתה אישור או שלילה של נזק לעצב השמיעה (השבלול), הממוקם באוזן הפנימית.
הבדיקה מאפשרת קבלת תמונת מצב על תפקוד עצב השמיעה, באופן אובייקטיבי, שאינה מצריכה את שיתוף הפעולה מצד הנבדק. הבדיקה משלימה את הבדיקה האודיומטרית אשר אינה יכולה לספק לנו פרטים מדויקים, כפי שהבדיקה הזו יכולה.

הבדיקה מהווה אמצעי לאבחון הפרעות שמיעה בקרב יילודים ותינוקות קטנים בני יום ויותר.
חשוב לדעת, כי הבדיקה מתבצעת ביומו הראשון של הילד בבית החולים בזמן שינה.

 

הציוד המשמש לביצוע הבדיקה הינו מכשור רפואי רגיש ומיוחד מבית יצרנית המכשור האודיולוגי והנוירולוגי PATH MEDICAL מגרמניה.

בדיקת ABR במבוגרים וילדים

בדיקת ABR (Auditory Brainstem Response) במבוגרים וילדים

הבדיקה נעשית בשינה טבעית, ללא סדציה.

בדיקה זו היא לרישום פוטנציאלים מעוררים מעצב השמע וגזע המח.
ABR היא בדיקה להערכת התפקוד העצבי של מערכת השמיעה, מהאוזן הפנימית ועד גזע המוח. בדיקה זו מאפשרת הערכה של ספי השמיעה (רגישות שמיעתית) בתדרים שונים והערכת אופי הליקוי השמיעתי וחומרתו באופן אובייקטיבי וללא צורך בשיתוף פעולה מצד הנבדק או הילד.

לרוב, אנו מבצעים את הבדיקה לילדים קטנים אשר מתקשים לשתף פעולה ויש חשש שהם סובלים מירידת שמיעה. במידה ומדובר באדם בוגר, יתכן שהרופא המטפל יבקש לבצע את הבדיקה בכדי לשלול בעיה נוירולוגית.

 

כיצד בדיקת ה-ABR מתבצעת?

במהלך הבדיקה, מוצמדות אלקטרודות בעזרת מדבקות. על מנת שהאלקטרודות ייצמדו היטב לעור ושקריאת התגובות המתקבלות דרך האלקטרודות תהיה ברורה, האודיולוגים הבודקים מנקים היטב את העור עם חומר ניקוי מיוחד.
אוזניות מונחות בכניסה לתעלת האוזן החיצונית ומהן מועבר גירוי צלילי (אקוסטי) בעוצמות שונות. בתגובה לגירוי צלילי זה, נרשמות תגובות חשמליות בעזרת האלקטרודות לאורך מסלול השמיעה – מעצב השמיעה ועד לגזע המוח.

הבדיקה צריכה להתבצע כאשר הנבדק במצב מאד רגוע או במהלך שינה.
בתינוקות, הבדיקה מבוצעת בשינה מלאה. עד גיל 5 חודשים, ניתן לרוב לבצע את הבדיקה ללא טשטוש. מעל גיל זה, הבדיקה מתבצעת תחת טשטוש ובמקרים מסוימים, הבדיקה תבוצע תחת הרדמה.

במצבים בהם הילד הנבדק הוא מעל גיל 5 שנים לפחות ומשתף פעולה היטב, ניתן לבדוק את הילד כשהוא שוכב במצב רגוע ושקט לאורך זמן ועוצם את עיניו.

הבדיקה אינה כואבת והיא מבוצעת ומפוענחת על ידי צוות מומחים מקצועי ומוסמך.

 

הכנה לבדיקת ABR בשינה טבעית ללא טשטוש (עד גיל 5 חודשים)

מה צריך להכין:

למבוגרים וילדים מעל גיל 5: אין צורך בהכנה מוקדמת מלבד הדרישה שלא להשתמש באיפור, קרם (לכל סוגיו) או כל דבר אשר יכול להפריע להצמדת האלקטרודות לעור.

ילדים מתחת לגיל 5: יש להגיע עם התינוק / הילד כשהוא במצב עייפות מתקדמת, אך עדיין ער עד לתחילת הבדיקה, וזאת על מנת שירדם וישן במהלך הבדיקה, ללא התעוררות.

חשוב מאוד לדאוג ולוודא שבדרך לבדיקה במרפאה, התינוק לא יירדם באוטו ו/או בעגלה. הירדמות טרם תחילת הבדיקה יכולה למנוע את ביצוע הבדיקה, או יכולה להביא לקבלת תוצאות חלקיות בלבד. תוצאות חלקיות עלולות להתקבל גם במקרה שהתינוק התעורר במהלך הבדיקה, לכן חשוב מאוד להקפיד על ההנחיות הנ"ל.

עבור הבדיקה, אין צורך בצום, אך מומלץ מאד לחכות עם האכלת הילד לקראת זמן הבדיקה וזאת, על מנת לסייע לו להירדם וידוע שהאכלה לפני השינה מסייעת ותורמת לשינה טובה יותר.

לרוב, האודיולוג יחבר את אלקטרודות הבדיקה לתינוק כשעודנו ער, בכדי לא להפריע לו כשיישן. לכן, עם קבלתכם במכון השמיעה, יש להמשיך ולשמור על התינוק ער עד שקלינאי התקשורת יבקש מכם להרדימו.

 

מה להביא עמכם לבדיקה?

עגלה ושמיכה (סל שכיבה)

כל אמצעי הרדמה שמתאים לתינוק שלכם (חיתול טטרה/ מנשא/ מוצץ)

סבלנות

 

 

 

ירידת שמיעה פתאומית

אובדן שמיעה פתאומי מוגדר כתחושה של ליקוי שמיעה חד או דו צדדי, אשר מתחיל באורח מהיר ותוך 72 שעות.
חלק מהגורמים לתופעה זו, הינם ליקויים עקב תחלואת האוזן התיכונה, כמו דלקת.

 

למעשה, כאשר בודקים ומאבחנים אובדן שמיעה פתאומי (Sudden Hearing Loss – SHL) ההכוונה היא לליקוי שמיעה תחושתי עצבי פתאומי (Sudden Sensorineural Hearing Loss – SSNHL). ליקוי זה נובע מפגיעה בשבלול, בעצב השמע או בגזע המוח. שכיחות ליקוי שמיעה תחושתי עצבי פתאומי באוכלוסיית המבוגרים (מעל גיל 18 שנים) היא 5–20 איש ל-100,000. רוב ליקויי השמיעה הפתאומית הם חד-צדדיים. ליקוי שמיעה פתאומית דו-צדדי הוא נדיר ומעלה חשד למחלות אחרות.

 

התסמינים לירידת שמיעה פתאומית:

התסמין המוביל המרכזי, לירידת שמיעה פתאומית, הוא תחושת מלאות או אטימה באוזן. זוהי תלונה שכיחה אשר לעיתים קרובות אינה מאובחנת ומטופלת בזמן.
כל תלונה כזו צריכה להיבדק ולהיות מאובחנת בהקדם, כדי לא להחמיץ פגיעה משמעותית באוזן או אירוע גורם חשוב (כגון אירוע מוחי).
תלונה מובילה נוספת שמופיעה כמעט בכל המקרים היא תלונת הטנטון, כלומר, רעש סובייקטיבי באוזן הפגועה, שיכול להיות חזק וטורדני ואף לגרום לתגובת פחד ודיכאון אצל הנפגע.
אובדן השמיעה יכול להיות מלווה בפגיעה גם במערכת שיווי המשקל הסמוכה (Vestibular System ,בכ 30-40% מהמקרים) ולגרום לתופעת סחרחורת וחוסר יציבות. תלונה זו יכולה להיות הדומיננטית בין השלוש ולהתלוות בתופעות גופניות קשות, בעיקר בחילות והקאות. הופעת סחרחורת מבשרת על פרוגנוזה ירודה יותר.

 

בדיקת Decay

בדיקת Decay האו (Tone Decay) הינה בדיקה מיוחדת וייחודית מאוד, המשמשת באודיולוגיה לאיתור ומדידה של התעייפות האוזן. היא פותחה על ידי פרופ' ריימונד קארהרט בשנת 1957, ומטרתה הינה יצירת תבנית של דעיכת יכולת האוזן (העצב) לתפקד באופן טוב לאורך זמן. כמו בכל איבר בגוף שלנו, גם האוזן יכולה לסבול מהתעייפות וכשזה קורה אנחנו שומעים פחות טוב וקשובים פחות לסביבה. ישנם אנשים אשר השמיעה שלהם דועכת מהר מהממוצע ומטרת הבדיקה לבדוק האם הנבדק מסוגל או לא מסוגל לשמוע תקין ולאורך זמן.

בדיקת ETF (Eustachian Tube Function)

בדיקה מיוחדת שמטרתה לאתר או לשלול בעיות בתפקוד תעלת אאוסטכיוס (החצוצרה), שהינה חלק מהאוזן התיכונה. הבדיקה מתבצעת ע"י מכשיר טימפנומטר רגיש מאוד (Tympanometry), אשר מודד את היענות האוזן התיכונה. בבדיקה זו, מוכנס לאוזן חיישן דרכו מושמע צליל לאוזן ובמקביל, תוך כדי שינוי לחץ האוויר בתעלת האוזן, נמדד שינוי החזר הקול. הבדיקה מספקת לרופאים תמונת מצב של תפקוד האוזן באופן שאינו פולשני או ניתוחי. לרוב ישלחו לבדיקה מטופלים אשר מתלוננים על אטימות או תחושת בועה מתמשכת.

בדיקת רפלקס אקוסטי

רפלקס אקוסטי הינו תגובה בלתי רצונית של כיווץ שרירי האוזן התיכונה, בתגובה לגירוי (צליל) בעוצמה חזקה. כתוצאה מהתכווצות השרירים, מופחתת העוצמה המועברת דרך האוזן לעצב השמיעה (השבלול) ובכך מצמצם הרפלקס את הנזק לעצב השמיעה.

הבדיקה מבוצעת באמצעות מכשיר טימפנומטר והתוצאות נבחנות ביחס לתוצאות בדיקת טימפנומטריה ובדיקת שמיעה. הבדיקה אינה פולשנית.

 

הלך הבדיקה:

משך הבדיקה כ 10 דקות, מכניסים חיישן עדין לתעלה האוזניים בשני הצדדים ומשמיעים צליל חזק. מטרת הבדיקה היא לבדוק את תקינות הרפלקס באוזן התיכונה, בין מסלול העצב הקוכליארי לעצב הפציאלי (עצב הפנים).