Author Archives: aramuser

פורסם באתר "Ynet".

הם גולשים על גלים, מפסלים, מצלמים, כותבים ושרים. שמונה רופאות ורופאים, אחיות ואחים, ורוקח אחד, מספרים על דרכים ייחודיות שהם מצאו כדי לשמור על האיזון הנפשי בתוך יומיום לא פשוט.

אנשי הרפואה מעבירים את הימים (ובחלק גדול מהמקרים גם את הלילות) בטיפול באנשים אחרים. הם נתקלים באלפי סיפורים אנושיים – לחלקם סוף טוב ולחלקם הרבה פחות. הם נתונים ללחצים, ולא מעט פעמים נאלצים להכריע בשאלות של חיים ומוות. כדי לשמור על הבריאות של עצמם, האתגר האמיתי שלהם הוא לא לקחת את העבודה הביתה, ולהצליח לחייך בסוף היום.

אנשי ונשות מקצועות הרפואה מספרים על העיסוקים הכי מפתיעים – שעוזרים להם לשמור על האיזון.

ד"ר יואב לייסר: הפסל

גיל: 42
מקצוע: כירורג פה ולסת במרכז א.ר.ם אסותא רמת החייל
התחביב: פיסול באבן

כשהיה בן 12, נדבק יואב לייסר בחיידק האמנות. גם אביו הרופא של יואב היה נגר חובב, והעביר לבנו את החיבה ליצירה. יואב החל לקרוא ספרי אמנות, למד אצל אמנים שונים ברחבי הארץ, התנסה בפיסול בעץ, בטון וזכוכית, ולבסוף חזר לאהבתו הגדולה – פיסול באבן. עם השנים הוא למד את שפת הפיסול והעמיק את הידע התיאורטי והמעשי שלו. במקביל, יואב נמשך גם לתחום הרפואה, וחלם לשלב בין שני התחומים.

"התחום בו התמקדתי היה התחום הפלסטי, פה ולסת", מסביר ד"ר לייסר. "מקום שבו האפשרויות הן בלתי מוגבלות. החלום שלי היה להישאר פסל מצד אחד, ולפסל בני אדם מצד שני, ואת זה הצלחתי להגשים עם כניסתה של מדפסת התלת ממד לתחום הרפואה".

ד"ר לייסר מציג את הפסלים הרבים שלו בתערוכות שונות, במוזיאונים ובמלונות בוטיק, ומתייחס ליצירות שלו כמעט כמו לילדיו. הבית שלו מלא ביצירות שהוא מתקשה להיפרד מהן – החל מהבובות הקטנות שיצר בתחילת דרכו ועד לפסלים בגובה מטר – כולם מייצגים את התחנות שעבר במהלך חייו. "תהליך הריפוי ארוך בדיוק כמו תהליך היצירה, גם על המטופל עצמו לוקח זמן לראות את התוצאה הסופית. היום אני יכול ולמר בלב שלם זאת הגשמה מלאה של חלום חיי".

ד"ר משה חייצ'יק: הגולש

גיל: 54
מקצוע: מומחה א.א.ג ילדים וכירורגיית ראש-צוואר, במרכז א.ר.ם אסותא רמת החייל
התחביב: גלישת גלים והופעות רוק בחו"ל

ד"ר חייצ'יק מתעורר בכל בוקר כשבחוץ עוד חשוך, ורץ אל החוף לתפוס גלים לפני שמתחיל יום העבודה. במשך כשעתיים הוא גולש, מנותק מהכל, ומרגיש הכי שלם שאפשר.

מאז שהיה בן 11, הים היה חלק מחייו. מפרשיות, גלישת רוח, צלילה, ג'ט סקי – אין כמעט ספורט ימי שד"ר חייצ'יק לא ניסה במהלך השנים. בשנים שבהן למד רפואה והתמחה, הוא נאלץ להפסיק עם התחביב שנחשב אז בעיניו מותרות, אך לפני כשש שנים חבר הכיר לו את הסאפ, ולאחר מכן את הגלשן, ומאז פרח שוב סיפור האהבה בין הרופא והים.

"התחושה של לתפוס גל היא ממכרת", הוא אומר. "הים, האדרנלין והכושר הם משהו שאתה עושה בשביל הנפש, כדי לאזן את הלחץ היומיומי. כשאתה בים, אתה מנקה את הראש ומתחבר לעצמך מחדש. רחוק מהרעשים, מהטלפונים, מהלחץ שמקיף אותך, אחד על אחד עם עצמך ועם המחשבות. זאת תחושה מדהימה. אני משתדל לעשות את זה לפחות שלוש פעמים בשבוע – בעיקר כשיש גלים. וכשאין אני מרחיק עד סרי לנקה כדי לנקות את הראש.

הגלים הם לא הסיבה היחידה שבגללה ד"ר חייצ'יק נוסע הרבה לחו"ל. אחת לשנה הוא טס לראות מופעי רוק חיים ברחבי העולם. השנה, למשל, הוא כבר הזמין כרטיסים לפורטוגל בדרך לראות את "דפש מוד" ואת "פו פייטרס" על הבמה. "היום ההופעות בחו"ל הרבה יותר זמינות מפעם, והווייב הוא אחר. 40 אלף איש ואווירה מחשמלת שקשה למצוא במקומות אחרים.

הוא כבר ראה את AC/DC, רדיוהד, ניק קייב, איירון מיידן, ועוד היד נטויה. "את המוזיקה הזו אני גם שם בקולי קולות ברכב או במשרד לפני שכולם מגיעים. אבל בחדר הניתוח אני אוהב את השקט. כך אני מצליח לתקשר עם הצוות. את המוזיקה אני משאיר לזמנים שבהם שאפשר 'להתפרק' באמת".

פורסם ב "my-net כפר סבא".

בפעם הראשונה בישראל התקיים במרכז הרפואי 'מאיר' כנס מיוחד בנושא אף-אוזן-גרון וניתוחי ראש צוואר המיועד לאוכלוסיית הילדים. כ-100 רופאי א.א.ג המתמחים בילדים מכל רחבי הארץ הגיעו לכנס במטרה לשמוע על חידושים בתחום, פתרונות יצירתיים לניתוחים מורכבים ודרכי התמודדות עם דילמות בתחום הטיפול.

הכנס התקיים ביוזמתו וניהולו של ד"ר יניב אבנר, מנהל יחידת א.א.ג ילדים במרכז הרפואי 'מאיר' ובא.ר.ם אסותא רמת החייל, ובהשתתפות רופאי א.א.ג וכירורגים ראש צוואר ילדים מכל רחבי הארץ. הכנס התמקד ביצירת מודעות כללית בקרב הרופאים המטפלים בבעיות ראש צוואר בילדים, חידושים בתחום רפואת א.א.ג ילדים, וכן, הוצגו מקרים מורכבים בהם נתקלו הרופאים והפתרון שניתן להם.

בין הנושאים שעלו לדיון היו הדילמות איתן מתמודדים רופאי א.א.ג ילדים בעבודה היומיומית, בעיות אוזניים והקשר שלהן לשקד השלישי, טיפול נכון לאחר ניתוח כפתורים וניתוח שקדים והאם חיוני אשפוז לאחר הקטנת שקדים וריור בקרב ילדים. בנוסף, נערך פאנל בנושא הקמת חוג א.א.ג ילדים בישראל שלא קיים עד כה, במטרה ליצור גוף שהינו סמכות רפואית ושיקדם את הנושא הן בקרב הרופאים, האקדמיה, המחקר והן בהתנהלות מול משרד הבריאות.

פורסם באתר "Emed".

העתיד כבר כאן: ניתוחים חדשניים המאפשרים שחזור פנים ללא פתיחת פנים הם כבר לא מציאות מדומה. בניתוח ראשון מסוגו בישראל, ובין הבודדים שנעשו כמוהו בעולם, שוחזרו קירות ארובת העין ועצם הלחי של מטופל ללא פתיחה חיצונית של הפנים. השחזור עצמו בוצע באמצעות שתל שהודפס בטכנולוגיית תלת ממד והוכנס דרך מפתח העין (העפעף) ללא חיתוך וצלקות חיצוניות.

גבר בשנות ה-30 לחייו נפצע לפני כשנה באורח קשה בתאונת דרכים. הוא הגיע לבית החולים עם נזק בלתי הפיך שנגרם לו בעין שמאל. ארובת העין נהרסה כליל, הוא איבד את עינו ובמקומה הושתלה לו עין מזכוכית. בשל הפגיעה, והניתוח הראשוני שבוצע בעקבותיה, מוקמה העין נמוך מהעין הנגדית (הימנית), כך שהוא סבל מעיוות קשה של צד שמאל של הפנים, ופגיעה קשה בעצבים, כלי הדם ומערכת הדמעות של עין שמאל (לאחר שצינורית הדמעות התנתקה). כמו כן, נוצר חוסר פרופורציה בפנים שפגע במראה האסתטי בצורה משמעותית. בנוסף, המטופל היה בעל עיניים מלוכסנות ובעקבות התאונה נגרם ניתוק של הגיד שאחראי לצורת העין, ועין זו קיבלה מראה מעוגל ולא התאימה למבנה פניו הייחודי.

פורסם בידיעות אחרונות- "זמנים בריאים".

הקול שלכם נמוך מדי, גבוה מדי, צרוד או חורקני? יש פתרון

נמוך מדי, גבוה מדי, צרוד או חורקני – הקול הוא חלק מכרטיס הביקור האישי שלנו, אך הוא עלול לפעמים לתעתע. בעידן של תקשורת שאינה תמיד חזותית, הקול שלנו יכול להציג תמונה שאינה קרובה למציאות: גבר שמזוהה כאישה ולהפך, צעירים שנשמעים מבוגרים מגילם ובריאים שהצרידות משווה לקולם תחושה של חולי.

"שימוש לא נכון, מאמץ יתר, מחלות וגם הגיל נותנים את אותותיהם במיתרי הקול" אומר ד״ר יונתן להב, מומחה לכירורגיה של מיתרי הקול במרכז א.ר.ם אסותא רמת החייל ומחלקת אא״ג בקפלן. למרבה המזל, יש לכך פתרון. "טיפולים פשוטים יכולים להשיב את החיוניות למיתרי הקול, לחזק אותם ולהחזיר את הגלגל לאחור גם בגיל מבוגר. בעידן שבו ניתן להצעיר את עור הפנים אפשר גם לטפל בנזקי הזמן שנתנו אותותיהם במיתרי הקול ולשחזר אותם, כדי שהקול יישמע צלול ,צעיר, יציב ובטוח יותר". מיתרי הקול הם זוג שרירים מצופים ברקמות רכות, הממוקמים מעל קנה הנשימה. בזמן הנשימה הם פתוחים והאוויר יכול לעבור דרכם, וכשמפיקים קול, המיתרים נצמדים זה לזה והאוויר שעובר גורם לרטט של שכבות הציפוי. כשהמיתרים חלקים וגמישים הם יכולים להתארך ולהתקצר באופן סימטרי ולהפיק קול צלול וצעיר. הגיל, שימוש מרובה ולא נכון, עישון, מחלות שונות וניתוחים עלולים לגרום להצטלקויות, לדלדול של הרקמה, לרפיון, לבצקת ולא־סימטריה של המיתרים. כתוצאה מכך המיתרים לא נסגרים ונצמדים זה לזה והקול אינו מופק כראוי.

אבחון מדויק

כדי לאבחן את מצבם של המיתרים, מבצע הרופא המומחה למיתרי הקול בדיקת וידיאו־סטרובוסקופיה תחת אלחוש מקומי. בבדיקה מוחדרת בעדינות, דרך האף או הפה, מצלמה אנדוסקופית המצלמת את המיתרים. תוכנה ייעודית מאפשרת לצפות לאחר מכן בתנועתם של המיתרים בהילוך איטי וברזולוציה גבוהה ולאבחן את מצבם באופן מדויק. השיטה מאפשרת לזהות יבלות, צלקות, בצקת, רפיון והפרעות אחרות שגורמות לשינוי בקול. "לעיתים, הבעיה אינה במיתרים עצמם אלא בטכניקת שימוש לא נכונה בהם" מסביר ד״ר להב. במקרים כאלה מפנה הרופא את המטופל לקלינאי תקשורת כדי לחסוך התערבות ניתוחית. במקרים אחרים המלצות על שינוי הרגלים, כמו הפסקת עישון או הימנעות מהרמת הקול יכולים לסייע למטופל. ואולם, כשאין אפשרות אחרת, עומדים לרשות הרופאים והמטופלים כמה הליכים כירורגיים זעירים פולשניים לא מסובכים שיכולים לשפר את המצב. "אם המיתרים מדולדלים ולא נצמדים, ניתן לעבות ולמלא אותם עם חומרי מילוי כמו חומצה היאלורונית. הידרוקסיאפטיט או שומן עצמי, שנלקח ממקום אחר בגוף", אומר ד״ר להב. כשהמרקם החיצוני של המיתרים לא אחיד, כתוצאה מיבלות, צלקות, שקעים, כלי דם מורחבים וכדומה, ניתן לבצע טיפול לייזר אשר מסיר את השכבה השטחית ומחליק את פני השטח. תהליך הריפוי יביא לצמיחת רקמה חדשה וצעירה"

הטיפולים נעשים באלחוש מקומי ואינם מלווים בחתכים או בכאב משמעותי. לרוב נדרש טיפול חד־פעמי, ללא אשפוז, אך במקרים קשים יותר תידרש סדרה של טיפולים. בתקופת ההחלמה מומלץ על שתיקה במשך שבוע ולאחר מכן חזרה הדרגתית לדיבור רגיל. תוצאות הטיפול ניכרות אחרי כמה שבועות. הטיפול במחלות מיתרי הקול בשיטות שהוזכרו מוכר על ידי סל התרופות והשב״ן (שירותי בריאות נוספים של קופות החולים). חומרי המילוי נכללים בכיסוי הביטוחים הפרטיים.

פורסם באתר "Walla".

כ-200 איש מאובחנים מדי שנה בישראל כחולים בסרטן הגרון, מרביתם המכריע הם מעשנים. מניעה, אבחון מוקדם וטיפול מהיר יגדילו את סיכויי ההחלמה ל-95 אחוזים.

עישון מוגדר כגורם המוות הגדול ביותר בעולם, הניתן למניעה. על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי, העישון גובה את חייהם של כ-6 מיליון בני אדם מדי שנה. מדו"ח משרד הבריאות לשנת 2014 עולה כי כ-20% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מעשנת וכי שליש מציבור הלא מעשנים נחשף לעישון פסיבי. מסקנה – יותר ממחצית מהישראלים יסבלו בשלב כזה או אחר מנזקי עישון מצטברים.

אחד מהנזקים הוא סרטן הגרון, השכיח בקרב גידולי ראש צוואר, בעיקר בקרב מבוגרים. כ-200 איש מאובחנים מדי שנה בישראל כחולים בסרטן הגרון, מתוכם 85 אחוזים הם גברים ו-15 אחוזים הן נשים. מדובר באחד מהגידולים שמקורו בריריות המצפות את מערכת הנשימה והבליעה – לשון, שפתיים, לחי, גרון, מיתרי הקול ובית הבליעה. גילוי מוקדם והימנעות מגורמי הסיכון יגבירו את הסיכויים להחלמה עד לכדי 95% בשלבים מוקדמים.

מרביתם המכריע של הסובלים מסרטן הגרון הם מעשנים. עשן הסיגריות מכיל כמות גבוהה של חומרים מסרטנים הגורמים לשינוי גנטי של תא נורמלי לתא סרטני, ומגדילים את הסיכוי להתפתחות גידול סרטני ב-5-15 אחוזים, לעומת אדם שאינו מעשן. שינוי זה גורם לתא להתרבות ללא הפסקה ובהדרגה נגע טרום סרטני עלול להתפתח לסרטן פולשני. במרבית החולים השלב הטרום סרטני לא מזוהה כלל, וכאשר החולה כבר מגיע לאבחון לרוב זה יקרה בשלב שבו הגידול הפך לסרטני. סימנים שיכולים להעיד על גידול סרטני כוללים צרידות, כאב או קושי בבליעה ועוד. תסמינים כגון אלו שנמשכים למעלה משלושה שבועות, חייבים להדליק נורה אדומה, במיוחד בקרב מעשנים.

סימני האזהרה הראשונים הם שינוי בגוון הקול וצרידות, המלווה לעיתים בקושי בנשימה. אחראים לכך שני שינויים המתרחשים במיתרי הקול בעקבות העישון – בצקת הגורמת לקול עבה ונמוך, והחלפת הציפוי התקין של המיתר ברקמה גידולית לא אחידה הגורמת לצרידות ניכרת.

החומרים הרעילים בעשן הסיגריות גורמים להצטברות בצקת בתוך מיתרי הקול. המיתרים משנים את צורתם וגודלם, הם אדמדמים, תפוחים ומעוגלים, ופני השטח של המיתרים מחוספסים ונוקשים. הקול הופך בהדרגה לעמוק, גס ולא נעים. מומלץ בחום לכל מעשן צרוד לעבור בדיקה, היות שהעישון עלול לגרום למגוון רחב של נזקים ומוטב להקדים ולאבחן מהו סוג הנזק.

אבחון מדויק מצריך בדיקה הנקראת אנדוסקופיה, המתבצעת באמצעות מצלמה עדינה דרך הפה או האף, בסיוע אלחוש מקומי המונע כאב או רפלקס הקאה. המצלמה מאפשרת לאבחן נגעים שפירים וממאירים במיתרי הקול בגודל של פחות ממ"מ. הבדיקה אינה קשה, נמשכת דקות ספורות וניתנת לביצוע בכל גיל. במידה שהיא מעלה שהעישון גרם רק לבצקת קלה, הפתרון יסתכם בהפסקת העישון. אולם, אם הבצקת חמורה, או כאשר יש חשד לגידול, יש לבצע ניתוח להסרת הבצקת וכריתת נגעים חשודים. הניתוח מבוצע דרך הפה, ללא חתך חיצוני וללא צלקות. במקביל לניתוח, על המטופל/ת להפסיק לעשן באופן מוחלט כדי לסייע להצלחת הטיפול ולמנוע הישנות של המחלה.

אולם, זו אינה הסכנה היחידה. הגידול יכול להתפתח גם במיקום קרוב יותר לאזור הבליעה בגרון, ואז ההשפעה על הקול תהיה פחותה. התסמינים שיכולים להעיד על גידול בלוע ובבית הבליעה מרובים וכוללים כאב בבליעה, שיעול דמי (המופטיזיס), קושי בבליעה, ירידה במשקל, כיב רגיש בלוע, כאב המוקרן לאוזניים ועוד. נוכחות בלוטת לימפה צווארית משנית לגידול זה מפחיתה בכ-50% את סיכויי ההחלמה מהמחלה.

גם גוש בצוואר עלול להעיד על מחלה גרורתית בלוע, שהתפשטה לבלוטות לימפה צוואריות. שכיחות בלוטות גרורתיות מגיעה לעתים לכ-80-90 אחוזים מהחולים. כל גוש בצוואר שאינו חלק ממחלה זיהומית ברורה ונמשך מספר שבועות חייב לעבור בירור. בדרך כלל רופא מיומן יכול לחשוד בגידול ממאיר כבר במהלך בדיקה ידנית, אך לאימות החשד יש צורך בבדיקה יסודית של מערכת הבליעה והנשימה העליונות, סריקת הצוואר על-ידי אולטרסאונד וניקור של הבלוטה הצווארית.

כיצד מטפלים?

אופי הטיפול משתנה בהתאם לשלב בו זוהה הגידול. אם הזיהוי נעשה בשלב ראשוני, כאשר הגידול קטן, הטיפול המומלץ הוא כריתתו באמצעות לייזר ללא חתך עורי. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית והחולה משתחרר לביתו לאחר יום-יומיים ללא הוראות מיוחדות.

בשלב מתקדם יותר, שבו לא ניתן לכרות את הגידול באמצעות לייזר, האופציות הן שתיים: האחת, כריתה מלאה של הגרון. והשנייה, טיפול באמצעות הקרנות וכימותרפיה בעזרתן ניתן להציל את הגרון ומיתרי הקול אצל כחצי עד שני שליש מהחולים עם סרטן גרון מתקדם.

בשליש מהמטופלים, שאצלם ישנה הישנות של הגידול, עומדת האופציה של כריתת גרון מלאה כאמצעי להצלת חיים. כריתה של הגרון הוא ניתוח יעיל מבחינה אונקולוגית, שנותן לחולה סיכוי לשרוד את מחלת הסרטן בסבירות לא מבוטלת. הקושי העיקרי הוא כמובן אובדן יכולת הדיבור, עליו ניתן להתגבר היום באמצעות השתלת תותב דיבור (פעולה שמבוצעת באופן שיגרתי בכל חולה שעובר כריתת גרון).

גילוי מוקדם הוא קריטי להצלת חייהם של החולים במחלה. סיכויי ההבראה לאחר גילוי מוקדם עומדים על 95 אחוזים, לעומת 30-40 אחוזי החלמה, כאשר הגילוי נעשה בשלב מאוחר יותר. גם התחלואה מהטיפולים שונה לחלוטין בשלבי המחלה השונים. ככלל, מעשנים מצויים בסיכון גבוה לסרטן ראש צוואר, וכמו בכל גידול סרטני, הטיפול הטוב ביותר הוא מניעת המחלה, כלומר הימנעות מעישון. ההשפעה של עישון על הסיכוי לסרטן מתפוגגת עם הזמן. לאחר מספר שנים ללא עישון (תלוי בכמות ומשך החשיפה) החולה מפחית את סיכוייו לחלות בסרטן ומשווה אותו לאוכלוסייה הלא מעשנת. יתרה מכך, גם במקרה של אבחון סרטן בגרון סיכויי ההחלמה גבוהים יותר בחולים שהפסיקו לעשן.

העישון אחראי לכ-8,000 מקרי מוות בישראל בשנה ממגוון מחלות שונות, כ-800 ממקרי המוות האלה הם של אנשים שלא עישנו בעצמם, אלא נחשפו בצורה משמעותית לעישון כפוי. חשוב להזכיר שזו אינה גזרה משמיים וחובה לצמצם את הנזק האדיר הנגרם מהעישון.

פורסם באתר "דוקטורס".

ילדים חולי CP (שיתוק מוחין) סובלים מריור מוגבר קבוע, הגורם נכות חברתית מטרידה. טיפול בבוטולינום טוקסין מבטיח אחוזי הצלחה גבוהים וכמעט אפס תופעות לוואי.

3.5 מתוך אלף לידות בישראל יסתיימו בשיתוק מוחין (בעיה נפוצה יותר בקרב בנים). מדובר בהפרעה בהתפתחות המוטורית הרצונית במוח, אשר גורמת ללקות בתנועה – וחומרתה נשארת קבועה לצמיתות.  בין היתר, שיתוק המוחין גורם לליקויים בתפקודים המוטוריים – והוא מלווה בדרך-כלל בשיתוק הגפיים ופגיעות נוירולוגיות אחרות.

ילדים הסובלים משיתוק מוחין, בנוסף לבעיה בטונוס (כוח השרירים) – עלולים ללקות בשלל בעיות – ובהן: ראייה, שמיעה, קושי בדיבור, בליעה וריור יתר. אחת הקבוצות הגדולות, הסובלות מריור יתר דרך קבע: ילדים עם שיתוק מוחין (CP); וגם בקרב ילדים החולים במחלות נוירולוגיות אחרות, כתוצאה מאותה פגיעה – נוצר הריור המוגבר.

מהו ריור יתר?
ילדים הלוקים בשיתוק מוחין מייצרים רוק בצורה מוגברת, או לחילופין קצב הבליעה שלהם אינו עומד בקצב הייצור הבסיסי של הרוק. מדובר בתופעה בה הילד מסתובב כל הזמן עם סנטר רטוב ואף סינר בגיל מבוגר. התופעה נחשבת לסוג של נכות חברתית. בין אם מדובר בשפתיים לחות ובין אם בצורך להחליף בגדים רטובים לעיתים קרובות, זו תופעה מטרידה ובעייתית, שניתן וצריך לטפל בה.

כיצד פועלות בלוטות הרוק?
קיימות 6 בלוטות רוק גדולות ועוד עשרות בלוטות המפרישות את הרוק בעזרת צינורית רוק. בנוסף, כל רירית הפה מרובדת בבלוטות רוק קטנטנות (minor salivary glands), שאינן ניתנות למישוש וגם לא ניתן לראותן. המערך הזה אף הוא מפריש רוק.
ארבע מבלוטות הרוק הדומיננטיות (פרוטיס) נמצאות משני צדי הלסת וגורמות לגירוי, בעקבות אכילה או שתייה. שתי בלוטות משמעותיות נוספות הן הבלוטות התת לסתיות (סובמנדיבולריות), האחראיות על הפרשת הרוק בזמן מנוחה. במקרה שאחת הבלוטות מגורה יתר על המידה, נוצר מצב של עודף רוק בפה – ולכן אלה הבלוטות אליהן אנחנו מכוונים את הטיפול המיועד.

כמה רוק מופרש ביום, דרך המערכות האלה?
במנוחה, במצב שאין בו גירוי (אכילה, שתיה) – כמות הרוק המיוצרת אצל ילדים, הלוקים בשיתוק מוחין, נעה בין 500-600 סי.סי (כחצי ליטר!) של רוק ביום. מדובר בכמות לא מבוטלת. אותם ילדים מתקשים בבליעה איטית, נתקלים בהפרעה בבליעה – ואצל חלקם הגדול, פעולת הבליעה כלל איננה קיימת. כך שבנוסף לצרות שמביאה עמה המחלה עצמה, הילד מסתובב רטוב – והדבר מאוד מטריד חברתית.

כיצד ניתן לטפל בבעיית הריור?
ראשית, יש להיוועץ עם רופא א.א.ג, שיאבחן את הבעיה – וימליץ על דרך הטיפול הטובה ביותר. לרוב, יוצע להורים טיפול תרופתי, אך טיפול תרופתי עלול לגרום לתופעות לוואי קשות; ובל נשכח כי ילדים אלה כבר מתמודדים עם לא מעט בעיות וסיבוכים. אופציה נוספת היא ניתוח בלוטות הרוק, אולם יש לקחת בחשבון כי מדובר בהליך כירורגי פולשני.

כיצד ניתן להיעזר בבוטולינום טוקסין, לטיפול בריור יתר בקרב הסובלים משיתוק מוחין?
טיפול נוסף, ממוקד יותר, שהוכח כיעיל – והפחית במידה ניכרת את תופעת הריור, הוא טיפול בבוטולינום טוקסין , המוזרק לאזור הבלוטה האחראית על הייצור המוגבר של הרוק.
בעזרת מחט דקה, תחת הנחיית אולטרסאונד הממוקם במרכז הבלוטה (למניעת פגיעה בעצבים או בכלי דם משמעותיים העוברים דרכה) – אנחנו דוקרים את העור (בדיוק כמו בבדיקת דם רגילה) ומזריקים כמות מסוימת של בוטולינום טוקסין(בערך סי.סי אחד), המקטין את ייצור הרוק, מבלי לייבש את בלוטות הרוק. מדובר בטיפול של דקות ספורות, המתבצע ללא הרדמה וללא כאב- ורושם שיעורי הצלחה גבוהים, כמעט עם אפס תופעות לוואי וכמעט ללא סיבוכים.

לרוב, הטיפולים הראשונים נעשים במרווח של 3-4 חודשים; ולאחר מכן, בדרך כלל המרווח גדל – ככל הנראה כתוצאה מניוון הדרגתי בפעילות של אותן בלוטות רוק. מאחר שאין נגיעה בבלוטות הרוק הגדולות, אין סכנה לפה יבש ולהפסקה מוחלטת של הפרשת רוק.
זאת, כאמור, בניגוד לטיפול סיסטמי (תרופתי), שאכן גורם לייבוש ההפרשות ולתופעות לוואי ריאתיות. מאחר שגם כך מדובר בילדים, שבנוסף לכל מגיעים עם בעיה ריאתית, אנחנו לא מעוניינים להחמיר זאת עוד יותר – עם כדורים.

לסיכום: הורים רבים אינם מודעים לאפשרות הטיפול בבוטולינום טוקסין. עיקר הקושי, מעבר לעובדה כי מעט רופאים מבצעים את הפרוצדורה, הוא בעובדה כי מדובר בילדים החולים במחלה כרונית, עם המון הפרעות – והמשאב הכלכלי של ההורים הולך ומדלדל. תשומת הלב, מטבע הדברים, מופנית לטיפולים שגרתיים – ונוצרת תחושה שטיפול בריור איננו דחוף באופן ממשי. עם זאת, הטיפול עוזר להורים להפחית – ולו במעט – מהמעמסה היומיומית; ובנוסף, הטיפול מסייע בשיפור איכות החיים, המורגש באופן מידי.

פורסם באתר "e-Med".

פורסם במגזין "פורבס".

פרופ' מיכל לונץ, ד"ר אבי חפץ, ד"ר רועי לנדסברג, ד"ר יונתן להב, פרופ' עודד נחליאלי וד"ר יניב אבנר נכללו ברשימת "הרופאים הטובים בישראל 2017" של מגזין פורבס.